תהליך קימברלי החל כאשר המדינות המייצרות יהלומים בדרום אפריקה נפגשו בקימברלי בדרום אפריקה במאי 2000 כדי לדון בדרכים להפסקת הסחר ב"יהלומי מלחמה " להבטיח שרכישות יהלומים לא יממנו את האלימות של תנועות המורדים ובעלות בריתן המבקשות לערער ממשלות לגיטימיות.

​

תהליך קימברלי הוא מערכת הסמכה בינלאומית המסדירה את הסחר ביהלומי הגלם. המטרה היא למנוע את זרימת היהלומים ממדינות במלחמה, תוך עזרה בהגנה על הסחר הלגיטימי ביהלומי גלם. מערכת ההסמכה לתהליכים בקימברלי (KPCS) מגדירה את הכללים השולטים בסחר ביהלומי גלם. ה- KPCS פיתח מערכת של דרישות מינימום שכל משתתף צריך לעמוד בהן. KP אינו ארגון בינלאומי, אין בו משרדים קבועים או צוות קבע. זה מבוסס על תרומות - על פי העיקרון של "חלוקת הנטל" - של משתתפים, הנתמכים על ידי משקיפים מהתעשייה והחברה האזרחית. כמו כן, לא ניתן לראות את ה- KP כהסכם בינלאומי מבחינה משפטית, שכן הוא מיושם באמצעות החוקים הלאומיים של משתתפיו.

המשתתפים בתהליך קימברלי (KP) הם מדינות וארגוני שילוב כלכלי אזורי הזכאים לסחור ביהלומי גלם. יש 56 משתתפים המייצגים 82 מדינות, כאשר הקהילה האירופית נחשבת למשתתפת אחת. המשתתפים כוללים את כל המדינות הגדולות בייצור, ייצוא וייבוא ​​של יהלומי גלם. ענף היהלומים, דרך מועצת היהלומים העולמית, וקבוצות החברה האזרחית הם גם חלק אינטגראלי של KP. ארגונים אלה היו מעורבים מההתחלה וממשיכים לתרום ליישומה ולפיקוח יעיל.

82 ממשלות עיגנו את מערכת ההסמכה לתהליכי קימברלי (KPCS) בחוק. כיום 99.8% מיהלומי העולם מגיעים ממקורות נטולי קונפליקט. עם זאת, אפילו יהלום קונפליקט אחד הוא יותר מדי, תעשיית היהלומים הבינלאומית ממשיכה לעבוד עם ממשלות, ארגונים לא ממשלתיים ואו"ם כדי לחזק את תהליך קימברלי ומערכת ההגנות שלו.

​